ידוע ששלמה המלך שהיה חכם מכל אדם וידע לדבר עם חיות, למד מהדבורה (זו שעקצה לו את האף) את סוד בחירת האבטיח, עם מותו נעלם הסוד ומאז כולנו קונים חצוי…

אין ספק שמדובר בכח על השמור למתי מעט (יש שמועה שגיבור העל הבא של מארוול מתמחה בבחירת אבטיחים).

פוסט זה מוקדש לכל חסרי חוש הקצב המתופפים בערפל…

אז הנה כמה כללי אצבע:

1. צורה אחידה, או אובלית או עגולה, אבל אחידה.

2. כתם אחד בהיר (החלק שישב על הקרקע) ולא יותר.

3. עוקץ יבש, נתלש בקלות, מעיד על בשלות האבטיח.

4. סוד התיפוף, אז תכלס זה אמיתי אבל לא כזה פשוט. שני כללים:

א. צליל חוזר – מעיד על שלמות ותקינות האבטיח (כמו בסנר מתוח).

ב. תדר נמוך יותר יפיק צליל עמוק יותר ומעיד על צפיפות גבוהה יותר בתוך האבטיח (צפיפות גבוהה = סוכר).

ג. להשוות ביחס לאבטיחים אחרים ליד.

ד. אחרי כל ההסברים האלו – לי זה לא מצליח.

אגב, באיראן פיתחו מכשיר לייזר שיודע למדוד תדירות גלי קול חוזרים מאבטיח אז אל תזלזלו בהם כשהם מדברים על פצצה גרעינית (ואולי הם בכלל מדברים על אבטיח)…

לגבי שמועות שאין בהם ממש:

1. שריטות על האבטיח לא מעידות על שום דבר מלבד שריטות.

2. אין זכר ונקבה, כל הפירות של האבטיח הם נקביים.

3. צבע הכתם הוא לא מדד לאיכות האבטיח.

4. גבעול שוכב ולא עומד, לא מדד לכלום.

לסיכום – מי שקונה חצי לא טועה.