ידוע שהאל הטוב יצר את הזבוב על מנת שתמיד יזכיר לנו ששום חווית אכילה בחוץ אינה מושלמת באמת ויש אומרים (אני) שההבדל היחיד בין גן העדן לעולמנו הוא ששם אין זבובים ולא צריך לנפנף כל רגע ורגע סביב האוכל.

וצללנו…

יש מספר זנים של זבובים סביבנו, ביניהם זבוב הבית המוכר לכולנו, זבוב הפירות (הקטנטים הללו), שחמתן, זבוב הבשר (הירוק מבחיל). רובם לא מסכנים אותנו בצורה ישירה (עקיצה) אלא באופן עקיף (הרעלות מזון).

איך זה קורה? אנחנו משאירים מזון חשוף. מגיע הזבוב, מתיישב. מאחר שלזבוב אין שיניים הוא יורק נוזל על המזון שלנו, הנוזל הזה ממוסס את המזון ואז הוא יונק אותו חזרה דרך הקשית שלו. עכשיו בואו נזכור – הזבוב לא בוחל וסביר מאוד שרגע לפני שהוא נחת לנו על הצ'יפס הוא סעד את ליבו מפגר של חיה דרוסה בכביש או בפח באותו האופן בדיוק.

בקיצור – העביר את החיידקים שהוא ינק מפגר החיה הדרוסה אל המזון בצלחת שלנו. (כן אני יודעת שזה מגעיל – זה הרעיון). כך עוברת סלמונלה (מלכת השעה), ליסטריה, אי-קולי ושאר מרעין בישין.

עוד סכנה – הטלה. הזבוב מוצא מצע מתאים להטלה (רקמת בשר כמו המבורגר לדוגמא) ומטיל (לנו זה יראה כמו פירורים קטנטנים על הבשר). זה לא קורה מיד ובדרך כלל מדובר בבשר שעמד זמן מה ללא השגחה. תוך יום בערך הביצים בוקעות והופכות לרימות בגודל 1-2 מ"מ, אלו מתחפרות וניזונות מהבשר בו הן בקעו עד גדילתן ל18 מ"מ (לאחר כשבוע) והופכות לזבובים, עכשיו לא יודעת כמה זה מנחם אבל דווקא הרימות אינן מסוכנות למאכל. אגב, גם פח הזבל הוא מקור להטלה.

אז מה עושים?

ראשית – לא משאירים מזון חשוף ללא השגחה, לא בחוץ ולא בבית. תמיד לעטוף ולסגור. (אגב, רימות וזיהומים לא מתים בקירור, הם רק מתעכבים בהתפתחות).

שנית – עורכים ארוחה בחוץ? אל תשאירו ללא השגחה וכוונו מאווררים אל השולחן, אלו יהפכו את החגיגה של הזבובים קשה יותר בגלל הרוח.

שלישית – בקיץ מפנים פחים החוצה באופן תדיר יותר. זורקים מזון לפח? עדיף בשקית סגורה.

קראתי במספר מקורות על חתיכות לימון פרוסות עם ציפורן כמרחיקות זבובים מהשולחן. לא יודעת מה המדע שעומד מאחוריי זה אבל שווה לבדוק – לא רואה איך זה מזיק…

מוזמנותים להוסיף עוד הצעות להרחקה של זבובים מאוכל…

בקיצר – קיץ נעים ובתיאבון.