שותים חלב? שקית? קרטון? עמיד? מהעטין? אולי מחדשת…

קיצור התהליך: פרה- רפת – חליבה – מחלבה – פסטור – אריזה – שיווק.

בואו אחריי…

מיכלית החלב מגיעה מהרפת למחלבה. רגע, לא פורקים, קודם בודקים אנטיביוטיקה, חומרים מעכבים ועוד קצת… אם הכל תקין קולטים.

ועכשיו, איך נקבע אחוז השומן בחלב? (פרות בקבוצת ריצה נותנות חלב 1% ופרות שמעדיפות חלה נותנות חלב 3%).

תחילה מופרד השומן מהחלב. לאחר מכן מוחזר השומן לחלב בתהליך מבוקר על פי צורך, כך נשמרת כמות קבועה של שומן בחלב. בשאריות השומן עושים שימוש למוצרים אחרים (שמנת למשל).

ועכשיו לעניין – שקית, קרטון ועמיד מפוסטרים באופן שונה ובעיקר מכאן זמן עמידותם.

פסטור הוא תהליך של חימום החלב למשך כ16 שניות לטמפ' של 72 מע' וקירור מיידי ל2 מע'. כך מושמדים רוב החיידקים הפתוגניים, העובשים והפטריות בחלב. כך גם נשמרים רוב הערכים התזונתיים בחלב.

הפסטור אמנם קוטל את רוב החיידקים אך לא משמיד נבגים (נגדירם כתינוקות חיידקים), אלו מתפתחים ומתרבים עם הזמן ומביאים לקלקול החלב. כשאנו שומרים חלב בקירור – אנו מאטים את קצב התרבות החיידקים ומאריכים את חיי החלב.

תוצר התהליך מוכר לנו כחלב בשקית.

פסטור סטנדרטי, שקיות הנארזות במכונות מיושנות והעובדה שהשקיות רגישות לחום – תאריך תפוגה קצר (שבוע).

קיים תהליך נוסף בשם פסטור על. בתהליך זה מחומם החלב ל125 מע' למשך שניה ומקורר מיד. כך מושמדים חיידקים רבים יותר (לא כולם). תוצר תהליך זה הוא החלב בקרטון. הוספת הפקק לקרטון מאפשרת אורך חיים ארוך יותר.

תהליך נוסףהוא "אולטרה פסטור" (UHT), בתהליך זה מחומם החלב לטמפ' של 140 מע' למשך שתי שניות. תהליך זה משמיד את כל החיידקים ומהווה "עיקור" של החלב. תוצר תהליך זה הוא החלב המוכר לנו כחלב עמיד ומכאן עמידותו ויכולתו לעמוד בתנאים קיצוניים יחסית (ללא קירור) כל עוד לא נפגמה אריזתו.

חשוב לציין כי חלב עמיד נארז באריזת קרטון מיוחדת וסטרילית, השומרת על בידודו.

מרגע פתיחת האריזה (חשיפה לחדירת חיידקים) המוצר מתנהג כחלב רגיל לכל דבר ודורש קירור.

שימו לב – הערכים התזונתיים המוצהרים על ידי היצרן (תנובה לדוג') שווים בכל המוצרים (שקית, קרטון, עמיד).

אם חשבתם שלחלב עמיד יש טעם לוואי זכרו שכל ההבדל בינו לבין השאר הוא אופן הפסטור (טמפ' וזמן) וסוג האריזה. על כן, לא אמור להיות לו טעם שונה מחלב רגיל.