לפני הכל – הביטו בתמונה של הגבסניות (הפרחים).

יפות נכון? עכשיו עכלו את העובדה הבאה. הפרחים הללו שתו צבע מאכל מלאכותי (הצבע הוסף למים באגרטל) ושינו את צבעם בהתאם לצבע, עכשיו דמיינו מה צבעים כאלו עושים לגוף שלכם.

בואו נתחיל מהסוף – צבעי מאכל נמצאים בכל מקום.

צבע הוא חלק בלתי נפרד מהאוכל שלנו וטוב שכך.

את הצבע במזון נחלק לשלוש:

טבעי שמקורו במזון.

טבעי חיצוני למזון – מוספים למזון ממקור טבעי אחר, אלו יקרים יחסית להפקה ולא תורמים לאורך חיי המוצר ולכן יצרנים ממעטים לעשות בהם שימוש.

צבעי מאכל מלאכותיים (אמנם נקראים צבעי מאכל אבל אינם נחשבים לחומר אכיל) – מקורם בתהליך כימי מסוים וגם הם מתחלקים לשתי קבוצות (זהירות – חופר אבל חשוב):

1. זפת ופחם : צבעים צהובים, כתומים ואדומים. נמנים על קבוצה זו הצבעים הכהים יותר כמו שחור, סגול וכחול המוספים למזון כדי לטשטש פגמים. אחד המרכיבים בקבוצת צבעי הזפת והפחם הוא הבנזן (benzene) שמוגדר על ידי משרד הבריאות הישראלי כמסרטן. משרד הבריאות מחייב את יצרני המזון לציין במפורש על התווית שעל גבי האריזה את הימצאות הצבעים. אמנם משרד הבריאות מגביל את כמות של הצבעים הללו, אך הוא לא אוסר את מכירתם.

המדינות היחידות שאסרו את השימוש בצבעים הסינתטיים שמכונים צבעי זפת הפחם הן מדינות סקנדינביה.

2. צבעי אזו: כמחצית מצבעי המאכל המלאכותיים. מבוססים על נפט, פחם ותרכובות כימיקלים. אינם מסיסים במים או בחומר אורגני ולכן הם עוברים תהליך בו הם מתחברים לתרכובת המכילה אלומיניום וכך הופכים מסיסים במים. קבוצה זו נחשבת יציבה יחסית, זמינה ובעיקר זולה להפקה. גם כאן משרד הבריאות אינו אוסר על השימוש בהם אלא רק מחייב את יצרני המזון לציין במפורש על האריזה את סוג הצבעים שהוספו למזון ואת סימונם הכימי.

צבעי מאכל מלאכותיים מותרים לשימוש בישראל.

עם זאת, מאחר שישנה הבנה כי מדובר ברכיב מזיק, הכמות המותרת לשימוש מוגבלת מאוד.

מאחר שרשימת הרכיבים בתווית מופיעים בסדר יורד לפי כמות הופעתם במוצר, תוספי הצבע המלאכותיים יופיעו בסוף הרשימה.

בארץ נהוגה השיטה האירופאית של סימון תוספי מזון, ובכללם צבעי מאכל, על ידי קוד מספרי המתחיל באות E. כל המספרים בטווח שבין E100 ל-E181 שמורים עבור צבעי מאכל. תקנות משרד הבריאות מחייבות לציין על גבי האריזה את שמם המלא של ארבעה צבעים בלבד: טרטרזין ((E-102, סנסט ילו (E-110) פחם שחור (E-153) ואדום אלורה (E-129). השאר מסומנים רק ע"י E ומספר.

כל צבעי המאכל הסינטתיים נחשבים מסוכנים אך בחרתי להביא כמה נפוצים ומסוכנים (חסכתי מכם את הסיכונים הבריאותיים הנגזרים מכל אחד, שתשנו טוב הלילה):

E102 – טרטרזין. צבע צהוב.

E110 – סנסט ילו. צבע צהוב-כתום.

E122 – אזורובין. צבע אדום.

E124 – פונסו. צבע אדום.

E132 – אינדיגו קרמין. צבע כחול.

E133 – צבע כחול. משתמשים בו לעיתים קרובות בשילוב עם טרטזין לקבלת צבע ירוק.

ועכשיו למה שחשוב #צרכנותמודעת

קודם כל צריך לדעת ולהכיר. מוצרים רבים מכילים צבעי מאכל מלאכותיים ואנחנו אפילו לא מודעים לכך.

דוגמאות: טים-טם (המון צבעים, צירפתי את הרשימה), עוגיות ריבה, משקאות מוגזים ועוד… (מצורפת תמונה).

חפשו את האות E ברשימת הרכיבים.

לאור המודעות הגוברת יש מוצרים רבים להם קיימים תחליפים מצויינים ללא תוספת צבע מלאכותית – חפשו אותם.

הבאתי דוגמא לשניים –

עוגיות מרבה במקום טים-טם,

פנטה ענבים במקום ענבים מוגז של שוופס.

יש המון…

מרשמלו לדוגמא – אין סיבה לצרוך מרשמלו ורוד, הלבן בדיוק אותו דבר רק ללא תוספת רעל (סליחה, צבע).

לרוב היצרן יציין בגדול את השימוש בחומרים טבעיים (כדאי לו) ולכן יהיה קל לראות זאת מוטבע על המוצר.

בקיצור – תחיו בצבע, תאכלו בצבע – אבל שיהיה אמתי.