שתי סיבות שבחרתי להתחיל לכתוב על מאחורי הקלעים של תחום המזון. האחת, יש עניין רב בתחום. השניה, רץ המון מידע ברשתות, מעט ממנו נכון והרבה ממנו יוצר נזק.

מן הסתם הטראפיק בסיפור של שטראוס מטורף ויחד איתו המון מידע שגוי, לא מדויק, לא רציני.

דוגמא טרייה אחת מתוך כתבה באחד מהעיתונים:

"במהלך הביקורת התברר כי לקוח של שטראוס דיווח לחברה על ערכים גבוהים מהתקן המותר לסלמונלה בנוזל השוקולד, אך בשטראוס לא טיפלו בתלונה."

דוגמא לדיווח של כתב שאינו איש מקצוע ואין לו שום מושג מה הוא כותב. אין כזה דבר "ערכים גבוהים" בסלמונלה, זה 0 או 1, או שזוהתה סלמונלה או שלא זוהתה סלמונלה. אין עניין של ערכים. ברגע שיש זיהוי של סלמונלה בבדיקה של מעבדה, המעבדה מחויבת להודיע למשרד הבריאות וממילא משרד הבריאות היה צריך לטפל מיד באותו רגע.

גם לא ברור בכלל באיזו מעבדה נבדק חומר הגלם. בכתבה נכתב כי נבדק על ידי לקוח של החברה (יוניליוור?). איפה נבדק? כל מעבדה עם רשיון מחויבת להודיע למשרד הבריאות על המצאות סלמונלה בדגימה. לכן היה עליה לדווח בעצמה למשרד הבריאות על זיהוי החומרים ולא להעביר את הזיהוי לשטראוס בחזרה. בקיצור – דיווח מוזר שרק מציף עוד שאלות. העיקר לכתוב ולהוציא כותרת למהדורה הבאה.

חשוב לי מאוד לציין כי אין לי עניין לגונן על שטראוס. בשטראוס הייתה תקלה גדולה והם משלמים עליה וימשיכו לשלם עליה בעתיד הקרוב. הם לא העניין כאן. העניין הוא אי ההלימה בין חוסר הידע לבין הרצון לנפק כותרות.

בקיצור – לצרוך חדשות בזהירות, כמעט כמו שאתם אוכלים שוקולד.