קרשי חיתוך – מה לבחור?

על מה אתם חותכים?🍞🥩🧀
כראוי לפוסט שכזה נפתח בבדיחת קרש שביקש הבכור, מה חיפש הגזר אצל רופא השיניים?
טיפול שורש.😂🤣😂
אנחנו משקיעים המון בנקיון הבית, מטבח והאוכל שלנו. השקענו, קנינו ירק טרי, ניקינו ושטפנו, הגענו לחיתוך ונפלנו. משטח החיתוך הוא עקב האכילס של המטבח שלנו. הוא דורש תחזוקה ונקיון, הפרדה בין משטחים למוצרים שונים, בחירת חומר משטח מתאים למוצר ועוד… על כן נקדיש לו פוסט.
נתחיל בחומר המשטח. המשטח האידיאלי הוא כזה שבתום ניקויו לא נותר עליו זכר לשאריות החיתוך שלנו.
משטח זכוכית הוא הקרוב ביותר לכך. זכוכית צפופה, חלקה, אינה סופגת או סופחת, אינה נחרצת ולכן אידיאלית לחיתוך. שום דבר לא נשאר בתום השטיפה.
מצד שני, מאחר שהזכוכית לא נחרצת היא פוגעת בסכין. היא שבירה וצליל החיתוך צורם לאנשים רבים. בקיצור – בטוח ולא נוח.
משטח פלסטיק לעומתו סופח חומרים, צובר לכלוך לאורך זמן, סופג ריחות וקשה מאוד לניקוי. מאידך הוא נוח לשימוש וכמעט לא פוגע בסכין. בקיצור – נוח ולא בטוח.
משטח עץ, סופג וסופח הרבה יותר מפלסטיק, צריך טיפול ועיסוק בשימון וציפוי, החריצים מקשים מאוד על ניקויו, תחזוקה לא פשוטה. היתרון העיקרי שלו על פלסטיק הוא בעיקר במראה. בקיצור – לא מומלץ בכלל.
קיימים משטחים נוספים מחומרים שונים ומשונים. רובם נמצאים בין הפלסטיק לזכוכית ברמת הניקוי.
עכשיו להפרדה בין משטחים שונים (בלי קשר לכשרות). אם יש לכם משטח זכוכית – ניצחתם, אפשר לעבוד עם משטח אחד להכל. אם לא – המשיכו לקרוא.
גישה אידיאלית (בית שמאי) – משטח בשר, משטח דגים, משטח ירק נקי, משטח ירק מלוכלך (בצל, בטטה, קישוא), משטח גבינות, משטח לחם – פרס נובל למי שמסוגל/ת.
גישה מינימלית (בית הילל) – שני משטחים, אחד לאוכל מזוהם (כזה שעובר בישול אחרי חיתוך) ואחד לאוכל נקי (ירק לסלט לדוגמא).
לי יש ארבעה משטחים, 3 נקיים ואחד מזוהם.
ועכשיו לניקוי, צאו מנקודת הנחה שלא משנה מה תעשו לא תגיעו למשטח נקי לגמרי. הכי טוב לקנות משטחים בהירים יחסית (שניתן לראות עליהם כתמים) ולהחליף כשהכתמים הופכים קבועים. משטח מנקים בהשרייה באקונומיקה, רבע כוס אקונומיקה לשעה (מוות לחיידקים) ואחר כך בניקוי יסודי של האקונומיקה מהמשטח. (בתמונה קרש שחלקו עבר ניקוי וחלקו לא…)
שלא תיפלו לי על המשטח…
לקרמבו בבבריטניה קראו בעבר "ניגר"
סודה לשתיה מעולה בנטרול ריחות ויכולה לשמש כדאודורנט
במבה שנשארה פתוחה היא לא במבה יבשה אלא במבה לחה (כי נכנסו אליה נוזלים)