Canola – canada oil low acid

שמן הקנולה מופק מצמח כרוב הלפת (בישראל מכנים אותה לפתית אבל זו טעות כי הלפתית המצויה בישראל היא צמח ממשפחה בוטנית אחרת לגמרי).

הטעות מקורה כנראה במראה המאוד (מאוד) דומה של הפרחים ובמילון אבן שושן שתרגם את השם Rapeseed ללפתית.

למה זה מעניין? כי יש אנשים שנמנעים מאכילת לפתית בפסח ופוסלים על סעיף זה גם את שמן הקנולה. העניין הוא שאין שום סיבה כי קנולה לא מופקת מצמח ה'לפתית' הנפוץ בארץ, אלא מצמח אחר לגמרי ממשפחת הכרוביים (שלא קיים בארצנו) ולכן בעצם אינו הצמח שנאסר לשימוש.

בקנדה כבר שנים מפיקים שמן מהצמח הזה. הבעיה הייתה שבגרסה המקורית של כרוב הלפת יש כמות גדולה של חומצה ארוסית, חומצה רעילה מאוד.

רק בשנות השבעים הצליחו לייצר הכלאה של הצמח הזה, שהביאה להפקת שמן עם חומציות נמוכה בהרבה (פחות מ2%) – וכך "הם גילו את אמריקה".

שמן הקנולה הפך לאחד השמנים המבוקשים ביותר בעולם והפך לאחד הענפים המכניסים יותר של קנדה (26.7 מיליארד בשנה ו250 אלף עובדים בתעשייה רק בקנדה – פלא שטרודו תמיד נראה מבסוט?).

בקיצור – למה כן?

שומן בלתי רווי (לא נקרש וסותם עורקים). זול יחסית. מכיל כמות גבוהה של אומגה 3, גבוהה משמעותית מזו שבשמן זית. בטיגון בשמן עמוק ניתן להשתמש בשמן קנולה מאחר שיש לו נקודת עישון גבוהה יחסית. טעם לא דומיננטי.

אגב, קיים בשוק (בעיקר בחנויות טבע ואורגני) גם שמן קנולה בכבישה קרה. הטעם שלו שונה מאוד, התוקף קצר בהרבה והוא יקר ובריא יותר כמו כל שמן אחר בכבישה קרה.

למה לא?

בסופו של יום מדובר בשמן מזוכך על כל חסרונותיו (אותם הרחבתי בפוסט הקודם).

יש בו גם כמות גדולה מאוד של אומגה 6, יותר ממה שדרוש לאדם.

יש גם מחקר מ2017 מאונ' פילדלפיה שמדבר על פגיעה בזכרון בשימוש מתמשך בשמן קנולה אבל לא באמת העמקתי בו ומדובר במחקר אחד, שמה בתגובות קישור לכתבה בנייצ'ר על המחקר למי שימצא עניין.

המלצת המערכת…

בקטגוריית המזוככים מקום טוב למעלה.

גיוון ומינון – כלל תמידי.

אצלי במטבח משמש בעיקר לטיגון עמוק.

סוכר ומלח יכולים לשמש כחומרים משמרים
שמנת מתוקה לא צריך לשמור במקרר
עגבניה מפרישה גז אתילן ולכן לא כדאי לאחסנה ליד מלפפון